אחת המסורות המרגשות במטבח הפרסי קשורה למוסיר. אצלנו במשפחה היה נהוג להכין צנצנת שום כבוש בסמוך להולדת תינוק במשפחה, וכשהוא מגיע לגיל מצוות היא תיפתח, ככל שיעבור יותר זמן הטעם שלו יילך ויהפוך למשוגע יותר, מתוק, חריף ואפילו אלכוהולי. יש באקט הסמלי הזה משום תפילה לברכה, שפע, הצלחה, בריאות וציפיה לרגע טעים שיגיע בעוד שנים קדימה.

בזמן הזה של השנה, כשרוחות סתיו באויר. לחבושים יש ריח מתוק ומיוחד, ואני משתמש בהם לאט לאט, שלא ייגמרו, אני מרגיש שהם ספגו לתוכם את כל החום של הקיץ שגווע לאיטו. השנה חבר יקר העניק לי כמות יפה מהם אז עשיתי איתם כל מיני דברים

במטבח הפרסי המסורתי, הלימון היבש נחשב לתבלין ביתי בסיסי, כמעט בכל מטבח באיראן תמצאו קופסה קטנה של לימונים מיובשים שלמים, אז איך מכינים לימון פרסי? בפוסט מקיף להכנת לימון פרסי מסורתי פירטתי את כל השלבים בתהליך ההכנה שלו

גבינת שמנת ביתית, הבנות בבית אוהבות אותה על הלחם בבוקר, בכריך לביצפר או ליד החביתה בערב. תוכלו להכין אותה ערב לפני, כמעט בלי מאמץ, להכניס לתוכה או לפזר מעל איזו תוספת שרק תרצו. היא תחזיק לכם במקרר עד שבוע בכיף, אבל אני די בטוח שתחסלו אותה תוך פחות.

אני ממש אוהב לצמב"ז (לצמצם בזבוז) של חומרי גלם במטבח. מבחינתי זה לא רק עושה חסד עם ירק עצוב שנראה אולי פחות מתאים לבישול או אכילה, אלא גם מאתגר אותי, מביא אותי למשחקי אלכימיה מגניבים שיוצא לי מהם תבלין חדש ומעניין.

מתכון נהדר וזריז לפרגיות בתנור, עם עדשים שחורות שמהוות מצע משביע ורוטב ירוק חמוץ ומרענן