בשבוע האחרון שיחקתי עם שזיפי בוסר, וראיתי איך הם משתנים לאיטם בצבע, בטעם ובמרקם. כמו כל פירות הבוסר, עונתם קצרה מאוד והתמורה שמקבלים אם משקיעים בהם קצת יחס טעימה וכיפית. להתסיס פירות בוסר קצת מזכיר לי איך גם אנחנו משתנים עם הזמן- עדיין אותו הדבר, אבל לא דומים למה שהיינו פעם, כשהיינו בוסר (כן כן, נוסטלגיה).

To read this article in english- click below הגבול בין בישול לריפוי הוא גבול דק. את הגבול הזה הכרתי לראשונה דרך המטבח הפרסי, עם רגליים קטנות שעומדות על כסא ליד השיש, וידיים שמבשלות יחד עם אמא. מגיל צעיר למדתי להבחין בין מזונות שמחממים את הגוף לאלה המקררים אותו . ידעתי שהתבלינים והצמחים שנמצאים במגירת התבלינים אינם רק למאכל ונוכחתי לראות בכל פעם מחדש איך הם חוללו פלאים בימים בהם רצינו להרגיש טוב יותר. זה אשכרה עבד. כשבגרתי והתחלתי את דרכי בעולם הרפואה הסינית השתאיתי לגלות את ה

סקנג'בין (Sekanjabin) הוא סירופ פרסי עתיק המבוסס על שילוב של חומץ ודבש או סוכר, ששמו מגיע מהביטוי הפרסי-ערבי סיקנג'בין שהוא הלחם של חומץ ( سرکه בתעתיק: sorkeh) ודבש (انگبین בתעתיק angabin) .

השאלה איך מכינים מלפפון חמוץ עולה לא מעט כשאנחנו מדברים על אוכל זמין, מזין וטבעי שאפשר להכין בבית בזמן קצר מאוד. אז לכל מי ששואל איך מכינים מלפפון חמוץ ריכזתי כאן את כל המידע בפוסט מסודר. ואם לקרוא למלפפון בשמו (האמיתי)- מדובר במלפפון מותסס ולא כבוש, והוא לא חמוץ אלא יותר מלוח. למה? מלפפונים מותססים במי מלח עוזרים לחזק את מערכת החיסון בכך שהם מעלים את כמות החיידקים הטובים במערכת העיכול שלנו, ובמיוחד במעי. אופן ההכנה מאפשר התפתחות של אוכלוסיית חיידקים לקטיים נהדרת בצנצנת, כזו

אחת המסורות המרגשות במטבח הפרסי קשורה למוסיר. אצלנו במשפחה היה נהוג להכין צנצנת שום כבוש בסמוך להולדת תינוק במשפחה, וכשהוא מגיע לגיל מצוות היא תיפתח, ככל שיעבור יותר זמן הטעם שלו יילך ויהפוך למשוגע יותר, מתוק, חריף ואפילו אלכוהולי. יש באקט הסמלי הזה משום תפילה לברכה, שפע, הצלחה, בריאות וציפיה לרגע טעים שיגיע בעוד שנים קדימה.

בזמן הזה של השנה, כשרוחות סתיו באויר. לחבושים יש ריח מתוק ומיוחד, ואני משתמש בהם לאט לאט, שלא ייגמרו, אני מרגיש שהם ספגו לתוכם את כל החום של הקיץ שגווע לאיטו. השנה חבר יקר העניק לי כמות יפה מהם אז עשיתי איתם כל מיני דברים