To read this article in english- click below הגבול בין בישול לריפוי הוא גבול דק. את הגבול הזה הכרתי לראשונה דרך המטבח הפרסי, עם רגליים קטנות שעומדות על כסא ליד השיש, וידיים שמבשלות יחד עם אמא. מגיל צעיר למדתי להבחין בין מזונות שמחממים את הגוף לאלה המקררים אותו . ידעתי שהתבלינים והצמחים שנמצאים במגירת התבלינים אינם רק למאכל ונוכחתי לראות בכל פעם מחדש איך הם חוללו פלאים בימים בהם רצינו להרגיש טוב יותר. זה אשכרה עבד. כשבגרתי והתחלתי את דרכי בעולם הרפואה הסינית השתאיתי לגלות את ה

סקנג'בין (Sekanjabin) הוא סירופ פרסי עתיק המבוסס על שילוב של חומץ ודבש או סוכר, ששמו מגיע מהביטוי הפרסי-ערבי סיקנג'בין שהוא הלחם של חומץ ( سرکه בתעתיק: sorkeh) ודבש (انگبین  בתעתיק angabin) . 

אחת המסורות המרגשות במטבח הפרסי קשורה למוסיר. אצלנו במשפחה היה נהוג להכין צנצנת שום כבוש בסמוך להולדת תינוק במשפחה, וכשהוא מגיע לגיל מצוות היא תיפתח, ככל שיעבור יותר זמן הטעם שלו יילך ויהפוך למשוגע יותר, מתוק, חריף ואפילו אלכוהולי. יש באקט הסמלי הזה משום תפילה לברכה, שפע, הצלחה, בריאות וציפיה לרגע טעים שיגיע בעוד שנים קדימה.

במטבח הפרסי המסורתי, הלימון היבש נחשב לתבלין ביתי בסיסי, כמעט בכל מטבח באיראן תמצאו קופסה קטנה של לימונים מיובשים שלמים, אז איך מכינים לימון פרסי? בפוסט מקיף להכנת לימון פרסי מסורתי פירטתי את כל השלבים בתהליך ההכנה שלו

היום ראיתי אדם הולך ברחוב כשהוא סוחב אחריו בלון חמצן והלב שלי נכמר. תהיתי אם יכל לשנות את זה אילו היה אוכל אחרת בשלבים מוקדמים יותר של...

לפני הרבה שנים רציתי ליצור ברשת מקום משלי. מרחב שיתעד את המאכלים שעליהם גדלתי, שייתן ערך אמיתי למי שרוצה להכיר מקרוב את המטבח הפרסי – ולשמ