את הפוסט הזה אני ממש מתרגש לכתוב כי הוא נוגע עבורי באחד מהנושאים הכי טעימים בעולם שלי. כשאני רוצה להיזכר כמה אמא שלי אוהבת אותי אני נזכר...

בטיפולים היום חזר על עצמו אותו סיפור שוב ושוב, קו מחבר בין כל אותם מטופלים שלא נפגשו מעולם וכולם מחזיקים ידיים. הוא חזר על עצמו בצורה בה...

הגשמים האחרונים הפיחו חיים במדפי הירוקים בשווקים. בתוך כל השפע הטוב הזה קלטתי תרד טורקי מהמם ושמחתי כל כך, ראיתי כבר איך הוא הופך למילוי של

טיפול תומך טוב מתחיל מהצלחת, והיום כשנשארתי עם הקטנה בבית, אחרי שקיבלה ממני טיפול קצר בשונישין נכנסתי אל המטבח וחזרתי אל מרק מנצח מהילדות של

עוד מרק לאסופת המרקים שבבלוג, הפעם עם עדשים שחורות שהנבטתי כמה ימים לפני, על איך מנביטים תוכלו לקרוא כאן. ממליץ בחום לא לוותר על הלימון הפר

לפעמים הדיבור הפנימי שלנו מטעה אותנו, הוא יספר לנו סיפורי בדיה, יעוף רחוק בדמיונות למקומות שאנחנו לא בחרנו, ימשיך להקליד כמו מעבד תמלילים...