כוונה בסיר, מזל בצלחת
- oren.rachmany
- 7 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
היום ראיתי אדם הולך ברחוב כשהוא סוחב אחריו בלון חמצן והלב שלי נכמר. תהיתי אם יכל לשנות את זה אילו היה אוכל אחרת בשלבים מוקדמים יותר של חייו.
מה שאנחנו אוכלים משאיר בנו חתימה.
הרבה מאיתנו אוכלים אוכל שלא מתאים להם ולא מחברים את העייפות, חוסר השקט, כאבי הבטן ועוד תסמינים פיסיים ורגשיים לאוכל שהם אכלו אתמול בערב או כמה שעות לפני כן. גופם מתכווץ, הופך נוקשה. ואולי אלו סימנים מקדימים ובקשה של הגוף שלנו להקשיב, ולשנות. "שינוי" - פעם חשבתי שזו מילה שמפחידה אנשים, אבל במציאות מטורללת שבה עוברים מטילים איראניים בבוקר לבית קפה שכונתי בצהריים אולי שינוי שכזה בצלחת קטן עלינו, לעומת התועלת שיביא לנו בטווח הקרוב.
באוכל שאנחנו מכינים אנחנו מניחים גם כוונה.
היא לא תופיע באף רשימת מרכיבים של אף מתכון. את השמחה, ההתלהבות והחדווה שבמפגש עם אוכל טוב אי אפשר לזייף. במטבחי משלוחים אין כוונה. יש שם אוכל שהוכן כדי להאכיל ולא כדי להזין. אוכל מהיר. ואת המהירות הזו אנחנו בולעים מול מסך, בהיסח הדעת, בלי כוונה. זהו אוכל שצועק אלינו מהצלחת, בצבעים, בטעמים, בריחות, אולי הוא לא קשוב אלינו, אולי אנחנו לא אליו?
הסלוגן "משנה מזון משנה מזל" שאני מדבר עם העולם בחודשים האחרונים הוא תוצר של שיחות ותהליך אישי שלי, חקירה אינסופית של מה שאני אוכל, של שיחות עם המטופלים שלי על מה, איך, למה ומתי הם אוכלים, ואיך הוא משפיע עליהם.
עם השנים חיברתי בין הנקודות, הרפואה הסינית פתחה לי צוהר כדי לראות את הקשר בין מה שאני אוכל לבין איך אני מרגיש. במערב קוראים לזה "ציר מח-מעיים", וחוקרים איך הורמונים המופרשים במערכת העיכול משפיעים על המח ולהיפך, שיחות על המיקרוביום מגיעות תדיר להבנה איך גיוון אוכלוסיית החיידקים במעי יעזור לנו להצליח בבחינה מחר, או להיות בריאים יותר בחורף הבא. כמו בשדה, באדמה, כך גם באדם.
במבט לאחור על ההסטוריה מבינים שהכל כבר קרה.
אם נחזור אחורה בזמן נראה שאותו השיח היה שם תמיד, במקביל לרפואה הסינית גם ברפואה הפרסית והיונאנית היו מילות קוד אחרות שמבטאות את אותו הרעיון, מודלים עתיקים שדיברו על יסודות הטבע- אויר, אש, אדמה ומים וחיברו אותם לגוף ולנפש האדם, תערובת מרות שייחודית לכל אדם ויוצרת מזג היתה כאן כבר לפני אלפי שנים, הכל כתוב בספרים.
כשבשולחן האוכל אמא היתה אומרת לי איזה מאכלים שמונחים על השולחן הם קרים (סַרד sard ) ועלולים להחליש את העיכול, ואיזה חמים (גַרְם garm) ומחזקים את הגוף- שם הבנתי שיש קוד אני רוצה לפצח.
עולם שלם שצללתי לתוכו ואני מתרגל אותו גם היום מספר לי איזה מאכלים יותר קרים ולחים (כמו יוגורט, מלפפון או אבטיח) קרים ויבשים (עדשים, לימונים ורימונים) חמים ולחים (תמרים, ביצים וחמאה נגיד) או חמים ויבשים ((בצל, שום, ג'ינג'ר ועוד תבלינים) ואת השילובים בינהם בסיר ובצלחת. זו דרך שלא נגמרת. כמו לכתוב לעצמך פורמולת צמחים בכל בוקר מחדש.
גם בעוד כמה ימים, במסגרת מפגש הבישול בכנף, אספר על החיבור שלי למזגים במזונות במטבח הפרסי, נדבר על איך אפשר אינטואיטיבית להבין לאן משתייך כל מזון, וכמה עוצמה יש בשימוש המרפא בהם.
אני מחכה לזה ומתרגש מאוד.
תגובות