יש מנות שמעיפות אותי רחוק רק בגלל היופי המיוחד שלהן, וכמובן הטעם שמגיע כמה רגעים אחרי, ואז אני מבין שכדאי שעוד אנשים ישמעו עליה, ואז היא מגי

כשאני שומע את המילה הודו אני מדמיין מניפה של צבעים עזים, ריחות רחוקים בגווני חום צהוב ואדום, סרטים עם בחורים מאוהבים ובחורות ביישניות,...

בהמשך לפוסט הקודם שלי על החוביזות היפהפיות שצמחו להן ליד הבית שלנו. משחקי החובזה ממשיכים! והפעם מתכון חמצמץ, קליל וטעים לנודלס חובזה ב

הגשמים החזקים שירדו בימים האחרונים הצמיחו מרבדים ירוקים של חובזה קרוב לבית, כאלה שאני לא מצליח להתעלם מהם. לכאורה הייתם יכולים לחשוב שזה ס

והיום אפתח בוידוי. אני חבר בכת.​ כת של אנשים שהמשותף לכולם הוא אהבה עזה למפגש בין אורז לבן לחלב קוקוס, משהו במפגש המנחם הזה, באורז שנח לו בב

למרק הכתום שמור מקום של כבוד במטבח שלנו, הצבע הכמעט זרחני שמקנים לו השורשים והירקות הכתומים יחד עם המתיקות של השום הופכים אותו למבוקש במטבחנ