מעדן חלב בעונג רב?
תזונת ילדים לפי הרפואה הסינית
מאז היותי ילד אני זוכר פרסומות לממתקים, חטיפים, ומזונות שילדים כיכבו בהן ללא הפסקה, מאז ומתמיד ילדים היו אלמנט חשוב בפרסומות, מעוררי הזדהות, משפיעים וחשוב מכל- לכל ההורים יש אותם בבית, והם כבר ידעו לבקש את מה שראו בטלויזיה בביקור הבא בסופרמרקט.
מאמר זה אמנם לא יעסוק בפרסומות. אך יעסוק בהחלט בילדים, וחשוב מכך, בתזונה שלהם, זו שעליה הם גדלים, וככל שנוקפות השנים היא הופכת להיות פחות פשוטה ויותר מגוונת, פחות חקלאית ויותר מתועשת, פחות אמיתית ויותר מלאכותית.
עם השנים הורים התרגלו לתת לילדיהם את מה שטרנדי לאכול ולא מה שבאמת חיוני לגדילת ילדיהם, ותכתיבי האופנה שהגיעו לצלחת הזאטוט עלולים להיות בעוכריהם דווקא בשנים הכה חשובות להתפתחות תקינה של ילדיהם, ועוד לא דיברנו על האיך, על הקניית הרגלי אכילה נכונים לילד, אלה שייקח עימו הלאה לחייו הבוגרים.
אני יודע היטב כמה קשה לעמוד בפני ילד כועס, עצוב, או סתם חמוד שמבקש בכל לשון את המעדן או הממתק האהוב עליו ולא יעזור כלום, אך לדעתי, אם רק נבין את הנקודות הבאות אותן העליתי על הכתב נוכל לתת לילדים שלנו קצת יותר מאוכל וללמד אותם לא רק מה לאכול, אלא גם איך להבחין בין אוכל שטוב עבורם ומתאים לגופם, לזה שלא. הרי גופם הוא קודם הבית שלהם.
ההמלצות במאמר מתייחסות לכל ילד מעל גיל שנה ומתחת לגיל 7-8, אלו הן השנים החיוניות להתפתחות תקינה של כל ילד, והרגלים שיאמץ לפני הגיעו לגיל זה, סביר ויקח אותם איתו להמשך חייו. הרפואה הסינית תומכת בתרבות אכילה סובלנית וסבלנית כי היא מכירה בחשיבות מערכת העיכול בגופו של כל ילד. אצל ילדים איברי מערכת העיכול (הטחול והקיבה) נוטים לחולשה, וכאשר נכנסת לסיפור האויבת הגדולה שלהם- הלחות, מתחילות לצוץ בעיות שונות כמו דלקות אוזניים, נזלות, חולשת מערכת החיסון, אלרגיות, שלשולים, עצירות, דלקות גרון, חרחורים ועוד ולכן חשוב לצמצם את צריכת הלחות ככל האפשר בגילאים אלו.
אז הנה כמה טיפים שמומלץ לזכור כשמדברים על תזונת ילדים :
1. כבדו את האוכל שאתם אוכלים, למדו את ילדכם לא לזרוק אוכל לחינם ולסיים בצלחת כי לא בישלנו סתם, אמיתי.
2. לא חמודי, הגזר לא צומח במקרר- הכירו לילדכם את המקום המקורי ממנו מגיע האוכל אל המקרר, נחמד לנסוע אל השדה, ישנם סיורי קטיף עונתי המתקיימים ברחבי הארץ בכל ימות השנה, שריינו לכם יום כיף וצאו אל המרחב הפתוח, הנאה מובטחת, לפחות לילדים... כך הילדים ידעו מהיכן הגיעו אל הצלחת העגבניה, הגזר ושאר הירקות, כך יוכלו לחוות את האוכל בצורה אחרת.
3. גם לאכול צריך לדעת איך- כדאי להושיב את ילדכם על שולחן אוכל בישיבה נוחה, בכסא מותאם לגובהו של הילד, לאכול בנחת ובאוירה טובה, לא בכעס או בזריזות אשר תגרום לאוכל להיות סתם חומר ולא מזון טעים.
4. חשוב להקפיד על סביבה נעימה בזמן הארוחה, בלי טלויזיה, ספר, או כל גורם אחר אשר יסיח את דעתו של הילד מלהתרכז בארוחה.
5. הכירו לילד את המימדיות שיש בצלחת- שחקו עם הצבעים המוגשים לו, נסו פירות וירקות שונים בצבעים שונים, התעכבו איתו על הטעם של המזונות המוגשים לו, הריחות והמרקמים (לאכול עם הידיים זה חוקי בהחלט), כך יוכלו להתוודע אל האוכל בצורה מרתקת (ומלכלכת) הרבה יותר.
6. כמה כמה? – חשוב לא להעמיס מנות גדולות בצלחת הזאטוט, כך המזון יתעכל טוב יותר והסיכוי להיווצרות ליחה יקטן.
7. שעות קבועות לארוחות- זהו לא דבר חדש, אך גם הרפואה הסינית אומרת את אותו הדבר, מערכת העיכול של גופנו אוהבת סדר, ארוחות קבועות בכמות המתאימה מסייעות לגוף בפעילות עיכול תקינה ומחזקות אותו.
8. יצירתיות- הפעילו את דמיונכם ושתפו את ילדכם ביצירת הארוחה, שתפו אותו ביצירת האוכל והכנתו, כך, מעבר לתחושת המסוגלות והשיתוף שתחלקו עם ילדכם, הוא ירצה לשבת אל שולחן האוכל ולטעום את הארוחה שהכנתם. צרו ספר מתכונים משותף ותעדו בו מתכונים מוצלחים יותר או פחות, לכו תדעו מה עוד ייצא לכם...
9. הימנעו מ"שוחד" כדי להכריח את הילד מלסיים בצלחת- להבטיח ממתק אם יסיים בצלחת זהו רעיון יעיל מאוד בטווח הקרוב, אך למעשה מדובר בתגמול שלילי אשר בטווח הארוך עלול לגרום לאפקט הפוך. הארוחה תהפוך לעוד שלב טכני במהלך היום .
10. לא רק ה"איך" אלא ה"מה"- כאמור, בגילאים קטנים חשוב להקפיד על תזונה המותאמת למבנה של כל ילד, באופן כללי, חשוב שהאוכל המזין יהיה מורכב מפחמימות כגון אורז, קינואה, פסטה מחיטה מלאה, דוחן, חלבונים כמו עדשים, בשר עוף, נבטי מש ועוד, ולהקפיד על ארוחות מבושלות של ירקות ומרקים אשר יתעכלו בקלות בבטן. כדאי לשלב גם צריכה של ירקות חיים, זרעים ואגוזים ולעודד שתיית מים. לעומת זאת, חשוב להימנע מצריכת מזון מתועש ו"מת" כמו מזון מקופסאות שימורים, מזון מלאכותי ומעובד (קורנפלקס ), מוצרי חלב, סוכר לבן ונגזרותיו, שתיה ממותקת, וקמח לבן.
11. דוגמא אישית- ישנן אמהות אשר אוכלות כמעט בכל יום לארוחת צהריים חסה ועגבניה, וגוזרות על ילדיהן שיושב מולן אכילת צלחת עם קציצות וירקות כאשר הן אומרות בפירוש כי לא יתקרבו לאוכל זה כי "זה לא טעים להן". בחינוך לאכילה נכונה, כמו גם בחינוך בכלל, דוגמא אישית היא כלי משמעותי ורב עוצמה להשפעה חיובית על הרגלי האכילה של הילד, ההורה מקרין על ילדו את היחס למאכלים מסוימים ומה שהילד רואה, זה מה שהוא רוצה, ואפילו אם הורה אינו בדיוק מחבב את מה שעל ילדו לאכול, מוטב יעשה אם ישקיע קצת מזמנו ומרצו, ויראה לילדו מה כדאי לו לאכול ויסביר לו מה בריא ומה פחות בריא עבורו.
לסיכום, חשוב לזכור, הדרך בה אנו יושבים מול השולחן, מה שאנו אוכלים, כיצד אנו מתייחסים לאוכל שמונח בצלחתנו, ואפילו כמות הזמן שאנו מקדישים לארוחה בשולחן האוכל, הם דברים שילדנו סופג מאיתנו ללא הרף, ולפי התבוננות זו גם ינהג בקרוב מאוד, לטוב או לרע.
אצל הרבה ילדים, כמו אצל מבוגרים רבים, האכילה היא לרוב עניין רגשי, חשוב לזכור זאת בכל פעם שנושא האוכל עולה לדיון, כך נוכל לאפשר חיבור טוב וחוויה נעימה לילדנו מול שולחן האוכל.